• המחלקה להשאלת ציוד
• המחלקה להסעת חולים ומוגבלים
• המחלקה לאספקת מזון
• המחלקה לבריאות הנפש
• המחלקה לשירותי רווחה בקהילה
• המרכז להידרותראפיה ושיקום
• מחלקת התנדבות
• המאגר הלאומי לתורמי מח עצם
• בית אורנית
• האגף לקידום הילד
• האגף לסיעוד ותמיכה בקשישים
• תמיכה וסיוע לחולי אלצהיימר
• תמיכה וסיוע לחולי סרטן
• המחלקה לייעוץ והכוונה רפואיים



ליטוף לבריאות



ילדה חולת סרטן שאחיה נפטר מהמחלה, סיפרה לארנב על המוות. בת חמש שאלה צ'ינצ'ילה אם היא עומדת למות. בן 14 סיפר לחיות על הפחד מהניתוח. מחקר מגלה: כך עזרה פינת החי לילדים חולי הסרטן. .

ימים ארוכים ישבו הילדים חולי הסרטן ליד החיות, סיפרו להן על עצמם, סיפרו על המחלה הנוראה וליטפו אותן. אט-אט הם הפכו לפתוחים יותר ובטוחים יותר בעצמם, והם זכו לרגעי אושר בימי המחלה הקשים.

מחקר חדש מגלה כי פינת חי טיפולית שהוקמה עבור ילדים חולי סרטן הסיחה את דעתם מכאבי המחלה הנוראה, וכן הפכה אותם לרגועים ולמאושרים יותר.

ב- 2002 הוקמה במרכז אורנית לילדים חולי סרטן של עמותת עזר מציון, שליד בית החולים שניידר בפתח תקווה, פינת חי טיפולית. הקרן למפעלים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי סייעה בהקמת הפינה, ולפני כשנתיים החל מינהל המחקר והתכנון של המוסד לערוך מחקר על השפעתה על הילדים.

במחקר השתתפו כ- 50 ילדים ובני נוער חולי סרטן, שהגיעו לפינת החי ושיחקו עם בעלי החיים, בהם תוכים, ארנבים, שרקנים, צבים, לטאות ודגים.

החוקרים – ד"ר דוד גרין, לאה לנגזם וד"ר דוד סנש – מצאו כי הרוב המכריע של הילדים ראו בבעלי החיים במקום חברים שלהם, שמותר לספר להם הכל – גם את מה שלא מספרים לכולם. הילדים סיווגו את בעלי החיים כאהובים, נאמנים, שקטים וקשובים לצורכיהם ובעיקר לכאבם האישי. הם העניקו להם תכונות אנושיות וטיפלו בהם בחום רב. רבים "בחרו" בעל חיים אחד, שאותו ביקרו כל הזמן ואיתו שיחקו.

מנגד הסתייגו רוב הילדים מבעלי חיים דוקרניים, שהזכירו להם את הכאב שהם חווים בעקרבות מחלתם. הרוב התרחקו בעיקר מסרטן הנחלים, שהיה בפינת החי והזכיר להם את מחלתם. באחד המקרים ניסה אחד הילדים, המוכר כשקט ורגוע, לפגוע באקווריום שבו היה הסרטן. "אני שונא אותו", אמר, "הוא מזכיר לי את המחלה שלי".

במהלך המחקר גילו החוקרים כי ילדים רבים "נפתחו" כלפי החיות וסיפרו להן על עצמם ועל הקשיים שלהם בהתמודדות עם המחלה. רבים ביקשו להגיע שוב ושוב למקום, למרות מצבם הקשה, ולשחק עם החיות. מהמחקר התברר כי פינת החי הטיפולית נסכה בילדים ביטחון עצמי רב והשיבה להם את שמחת החיים. על רוב הילדים עבר בעקבות השהייה בפינת החי שינוי נפשי חיובי שהקל עליהם להתמודד עם המחלה.

במהלך המחקר נחשפו החוקרים למקרים קשים ומרגשים. כך למשל הגיעה למקום ילדה בת 10, חולת סרטן, שאחיה נפטר מהמחלה יממה קודם לכן. היא ליטפה את אחת החיות וסיפרה לה על מות אחיה ועל העצב במשפחה. במקרה אחר ביקש נער בן 14 שהמחלה חזרה לגופו, לדבר עם אחת החיות, וסיפר על הפחדים שלו מניתוח. ואילו ילדה בת 5 שאלה את הצ'ינצ'ילה שאותה ליטפה: "האם אני אמות יום אחד? האם חוזרים אחרי שמתים?"

65% מהילדים אמרו כי הם מספרים לחיות סודות שאינם מספרים לאף אחד אחר. 64% אמרו, כי כשהם נמצאים בחברת החיות, המחלה מכאיבה להם פחות. 94% מהורי הילדים החולים אמרו כי הם גילו שהביטחון העצמי של ילדיהם החולים עלה בעקבות הטיפול בחיות.

בסיכום המחקר המליצו החוקרים להעתיק את שיטת הטיפול למקומות אחרים.

(מתוך "ידיעות אחרונות")

הילדים חולי הסרטן ליטפו את החיות בפינת החי – ושכחו מהכאב - לכתבה


<<< חזרה..

מי אנחנו  

שירותים  

סניפים  

מילים חמות  

עזר כנגדנו  

חדשות  

סרטים 

לוח אירועים 

אלבום תמונות  

דרושים  

מוקדש בחום  

המומחים שלנו  

קישורים  


תנאי שימוש

הצהרת פרטיות

צור קשר

הרשם לידיעון

אמנת עזר מציון